איך נגשים למדידת עלויות אי האיכות
אנו מאמינים שכל חברה חייבת למדוד את עלויות אי האיכות שלה בצורה כזו או אחרת.
זה יכול להתבצע ברמה חלקית ומאוד מתוחמת וזה יכול להיות פרוייקט כולל.
ממש לא חייב להתחיל עם מע' מסורבלת או פרוייקט הטמעה גרנדיוזי שיגרום לרתיעה- מה שחשוב הוא להסיט את הדיון הרגיל בהנהלה להתמקדות היכן נשפך הכסף ואיך נראית תמונה אמיתית יותר (ועדיף רחבה) של עלויות אי האיכות.
אם הצלחנו לשכנע את ההנהלה להיכנס לפרוייקט מדידת עלויות אי איכות אשרינו. אם לא, כדאי להתחיל בקטן ולתת דוגמאות.
יש הכניס זאת כמדד, כאשר אנו מצפים לראות שיפור משנה לשנה לאחר בניית תוכניות פעולה מתאימות.
עלויות האיכות מתחלקות ל:
1. עלויות הערכה (מדידה, בקרה, מבדקים, הערכות ספקים וכו')
2.עלויות כשל פנימי (פעולות של בזבוז,פסולים, עבודה חוזרת, כשלים)
3. עלויות כשל חיצוני (תיקונים,החזרות, שירות, טיפול בתלונות)
4. עלויות מניעה (איכות בפיתוח, תחזוקת מע' האיכות,תוכניות איכות, הדרכות ועוד')
בפועל ישנן מס' גישות לנושא:
גישת TOP - DOWN
בגישה זו מבצעים הערכה של התפוקה התיאורטית במפעל ומשווים אותה לתפוקה הקיימת, הסיבה להפרש היא כמובן אי האיכות וההפרש בין שני ערכים אלו הוא עלות אי האיכות.
הסיבות להפרש יכולות להיות טכנולוגיות, ניהוליות, תפעוליות, שיווקיות ועוד.
ניתן לחילופין להשוות את התפוקה הקיימת לא רק לתפוקה התיאורטית אלא לתפוקה המעשית המקסימלית (של הארגון בשנה מסויימת/של קו היצור הכי יעיל/ של העובד המצטיין) ומכך לחשב את עלויות אי האיכות.
גישות BOTTOM -UP
בגישה זו נאסוף נתונים של עלויות אי איכות - פנימיים וחיצוניים ,ישירים ועקיפים. במסגרת זו נכלל איסוף עלויות אי איכות בפריטים כמו:
- מוצרים פסולים(SCRAP)
- טיפול בכשלים, תקלות (REPAIR)
- עבודה חוזרת (REWORK)
- תיקונים בשדה
- החזר מוצרים (RECALL)
- טיפול בתלונות ועוד...
גישה זו נהוגה בין היתר במפעלי יצור (מכאניקה, אלקטרוניקה והרכבות) וכן בתעשיות הבטחוניות.
גישת Quality Events
בגישה זו נזהה אירועים יחידניים של כשל, קטסטרופות, אירועים של חוסר יעילות או החלטות שגויות .אירועים לדוגמה:
- תאונות דרכים
- כשל במשאבים (הפסקות חשמל, אירוע הרעלת מי שתייה וכו')
- התמוטטות מבנים וגשרים
- שריפות גדולות
- טעויות בבתי חולים
- שריפות
גישה זו מתאימה לארגונים ציבוריים וממשלתיים, צבא, ארגוני שירות, ארגוני תוכנה וטיפול בנושאים לאומיים.
ניתן (עם זאת פחות מומלץ) להשתמש בגישה זו גם בארגונים יצוריים למדוד Mega-events כגון Recall של מוצרים מהשטח או כשלים גדולים אחרים.
